Search

פעילות על פמיניזם וקירי ליסודי

Updated: Apr 17








בחירת משחקים (15 דק')


הילדים והילדות יבחרו משחקים באופו חופשי, מתוך מבחר שיונח מראש ויכלול: כדורגל, גומי, חבל, כדור ספוג ורוד, דלגיות. הילדות והילדים ישחקו באופן חופשי 10 דק' ולאחר מכן יתכנסו לדיון קצר.

  • למה בחרנו את המשחקים האלה?

  • האם התלבטנו בין משחקים שונים? איך החלטנו?

  • האם חברים/ות שלנו שיכנעו אותנו?

  • האם שיחקנו במה שבאמת הכי רצינו לשחק?

מרוץ שליחים של מיון חפצים (15 דק')

  • נבקש מהילדים למיין את חפצים לערימה של בנים, לערימה של בנות ולערימה של גם וגם.

  • כדורגל, גומי, חבל, בגד בלט, כדורגל, כלי מטבח, גיבור על, מבחנה, מברג, מברשת שיער (חשוב להשיג כמה שיותר חפצים ממוגדרים)...



אחרי המשחק נערוך דיון קצר ושאל:

  • למה סיווגנו כך את החפצים? לפי מה החלטנו?

  • מי מחליט מה ״מתאים״ לבנות ומה ״מתאים לבנים?

  • האם באמת גברים טובים יותר במברגים ובנות בכלי מטבח?


תיקון שלטים ממוגדרים (15 דק')


  • נבקש מהילדים לתקן שלטים ממוגדרים במרחב הבית ספרי. נצייד אותם בדף ובעטים בהם יצטרכו למלא מה הנוסח הקיים ומה הנוסח המומלץ.

  • בנוסף ניתן להם מעין כללים לכתיבה שוויונית:

איך הופכים טקסט לשוויוני לשני המינים?


  • פנייה ברבים: במקום למשל: "אנא שמור על השקט", "אנא שימרו על השקט"

  • פנייה למין אחד, אך ציון שהפנייה תקפה לשני המינים: לדוגמה "אנא שימרי על השקט" ובסוף המסמך להוסיף. "הפנייה נוסחה בנקבה, אך פונה לשני המינים".

  • פנייה דואלית: דרוש/ה תלמיד/ה מתנדב/ת.

  • שימוש בשם הפעולה: במקום "לחץ כאן כדי להשתתף בסקר", לכתוב "לחיצה על הכפתור לצורך השתתפות בסקר".


אחרי הפעילות נערוך דיון קצר:

  • האם השלטים במרחב בית הספר שוויוניים מבחינה מגדרית?

  • מה המשמעות של הנכחה שווה של שני המגדרים במרחב?


דיון וקישור לקירי (20 דק')


  • קירי למדה בתקופה בה לנשים היה אסור ללמוד. היא ״הלכה נגד הזרם״. היא נולדה לפני 150 שנים בפולין, בשנים בהן עדיין נסעו בכרכרות או הלכו ברגל.

  • באותן שנים לא הרשו לבנות בפולין ללמוד באוניברסיטה, ולכן קירי למדה ב ״אוניברסיטה הצפה״.

  • ב״אוניברסיטה״ הצפה למדו במחבואים. אם הן היו נתפסות הן היו נאסרות. אבל הרמה לא היתה גבוהה מספיק, ואחרי שהיא ואחותה עבדו מאוד קשה, היה חסכה מספיק כסף ונסעה לפריז.

  • באותן שנים פריז הייתה מרכז תרבות עולמי. אומנים ומדענים הגיעו מכל העולם. בפריז היה מותר לבנות ללמוד. עדיין ברוב המשפחות האמינו שבנות לא צריכות ללמוד, אבל זה לא היה נגד החוק. קירי למדה באוניברסיטה בפאריז שנקראת סורבון, ואח״כ היא גם הייתה האישה הפרופסורית הראשונה שלימדה אי-פעם בסורבון.

  • גם אחרי שקירי התחתנה, וילדה 2 בנות, היא המשיכה בעבודות המחקר שלה. היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והאדם הראשון אי פעם שזכה ב- 2 פרסי נובל בשני תחומים שונים. הרבה אנשים מכירים את מארי קירי רק כחוקרת (ובעיקר מכירים את תרומתה למחקר הרדיואקטיביות) מעטים זוכרים שהיא חקרה גם את קרינת הרנטגן ועוד פחות מאלו יודעים שהיא הייתה פטריוטית גדולה ויזמת.

  • קרינת רנטגן היא קרינה חזקה מאוד המאפשרת לצלם "בתוך הגוף" בקרינה זו משתמשים ברפואה לגילוי עצמות שבורות, עצמים זרים בגופם של בני אדם שסובלים משברים ופציעות אחרות. בתקופתה של קירי פרצה מלחמת העולם הראשונה. קירי עזבה את מחקריה התיאורטיים והחליטה לסייע למאבק בחזית.

  • עד אותו הרגע ניתן היה לטפל בפצועים באמצעות רנטגן רק במכוני רנטגן בבתי חולים אבל החיילים הפצועים היו בחזית וצריך היה לטפל בהם שם. קירי החליטה לבנות אמבולנסים מיוחדים שיהיו בהם מכוני רנגטן. היא ניצלה את השפעתה וקיבלה תרומות מארגון הנשים של צרפת כדי לבנות מכונית אחת כזו. בתוך המכונית היא גם הכניסה "דינמו" סוג של גנרטור שאיפשר לדלק של המכונית לתת חשמל להפעלת מכשיר הרנטגן. היא שכנעה נשים עשירות לתרום לה מכוניות (שהיו מאוד יקרות באותה התקופה) ובנתה בתוכן מכוני רנטגן ניידים. המכוניות הללו ("קירי קטנות") היו צריכות נהג וטכנאי שיפעיל אותן ומארי קירי החליטה לפתוח קורס לנשים. היא הצליחה לגייס 20 נשים ל 20 המכוניות הראשונות ולמדה אותן אנטומיה (איך בנוי הגוף), וגם כמובן צילום ופיענוח רנטגן. בסך הכל הכשירו קירי ובתה, אירן כ 150 נשים שהפעילו את המכוניות הללו.




0 views